כשאנו צופים במחזה או שותפים להתנסות תיאטרלית אנו חווים אותן ממרחק, אלו הן חוויות המרוחקות מחיי היומיום שלנו. אנו מתבוננים, כקהל, במבט אומנותי על הסצנות, הנופים והסיפורים המוצגים. אם אנו לוקחים חלק ומשחקים תפקיד אנו נכנסים למציאות הדרמטית כדמות שאינה אנחנו בתוך סיפור שאינו שלנו. יתכן ויהיו חיבורים, ישירים או בלתי ישירים, אך ההתנסות כולה מרוחקת מחיינו מעצם של מהותם של מרכיבי התיאטרון.
באופן פיזי, אנו נכנסים למרחב נפרד - מרחב התיאטרון. המוסכמות בנוגע למרחב זה משתנות מתרבות לתרבות. בדרך כלל יהיו כללים מוסכמים בנוגע ללבוש, אכילה ושתיה, השמעת קול או תגובות למחזה המוצג. במרבית התיאטראות המערביים, האולם יוחשך כשיעלו האורות על הבמה, אולי תהיה תוכניה, מזנון, העלילה תתחיל, תגיע לשיאה באמצע ולהתרה בחלק השני.
המסך העולה ויורד, התאורה, התלבושות והאפקטים, הם האמצעים דרכם נוצר המרחק התיאטרלי והחוויה מורחקת מאיתנו. כשחקנים, אנו מגלמים דמויות, מחליפים תלבושות ואיפור וחובשים מסכות ואלה יוצרים גם הם ריחוק מהחוויה, עבורנו ועבור הקהל. אנו מעורבים בנעשה ובאותו הזמן עוקבים אחר מבנה העלילה השלם והתחלפות התפאורה על הבמה. שחקנים וקהל כורתים ברית כדי להיכנס יחד למרחב שבתוכו ניתן לספר סיפור.
הפרדוקס במרחק התיאטרלי, הוא בכך ששחקנים וקהל מתקרבים, לא רק זה לזה, אלא גם לתמות והנושאים העולים בסבך העלילה, מטפורות, דימויים וסאבטקסט, מהדהדים בתוכנו במהלך המסע התיאטרלי המוצג בתוך המציאות הדרמטית.
כקהל, אנו נכנסים למציאות הדרמטית וחווים לסירוגין פחד, כעס ורגעים שנוגעים לליבנו. השחקנים, חווים את השפעת הקהל עליהם, דרך האופן שבו הם משחקים ניאונסים שונים בדמות. השחקנים והקהל מוזנים זה מזה במהלך המסע המשותף.
בסוף, ישנן מוסכמות בנוגע לאופן שבו אנו נפרדים מהחוויה במרחב התיאטרלי. המסך עולה ואנו מוחאים כפיים ומריעים לשחקנים, שעדין לובשים תחפושות, אך עומדים שם בתור עצמם. אנו מריעים לשחקנים ולא לדמויות. האורות עולים באולם ואנו נעמדים בסבלנות בתור ליציאה.
בקווים כלליים, הכתוב למעלה, מאפיין את המוסכמות התיאטרוניות בתרבות המערב. אנו יוצאים מהתיאטרון ונושאים איתנו "רגעים מיוחדים" שנגעו בנו והם עשויים לעלות שוב ושוב במהלך השעות ואפילו השבועות הקרובים.
הפרדוקס שבמרחק התיאטרלי הוא שדוקא באמצעותו אנו יכולים להתקרב ולעסוק בנושאים שמעסיקים אותנו ונוגעים ישירות לנו ולחיינו כאינדבדואלים בעולם.